בונו לבל בע"מ נ' גרר אסולין כפר סבא בע"מ

החלטה

פוסלת את השאלה.

אינה רלונטית באשר גדר המחלוקת הוא האם הרכב של התובעת נפגע בעקבות גרירה על ידי הנתבעת ואין משקל לתביעות אחרות שהוגשו כנגד הנתבעת.

ניתנה והודעה היום י"ד אדר ב תשע"א, 20/03/2011 במעמד הנוכחים.

כוכבה לוי, שופטת

פסק דין

בפני תביעת התובעת, חב' בונו לבל בע"מ כנגד חב' גרר אסולין כפר –סבא בע"מ לפיצוי בסך של 982 ₪, וזאת בגין נזק שגרמה הנתבעת, כך לשיטתו של מנהל התובעת, לרכב התובעת מסוג הונדה סיוויק, תמורת גרירתו שילמה התובעת 700 ₪.

כפי שטען מנהל התובעת בסעיף 4 לתביעה, הרכב נגרר אומנם למקום המיועד אולם התברר לתובעת, עת הגיעה למשוך את הרכב בחזרה לרשותה כי בעת הגרירה נפגע הרכב בחלקו האחורי והפח והצבע ניזוקו.

התביעה סומכת על הצעת מחיר בעלות של 982 ₪.

מעיון בכתב התביעה, תצהיר עדות ראשית של מנהל התובעת וצרופות התצהיר מסתבר כי הרכב נגרר על ידי הנתבעת בעקבות פניית משטרת ישראל "מסיבה אחרת".

הסיבה לגרירת הרכב לא הובהרה מטעם הנתבעת וממנהל התובעת למדתי, וזאת מן הסתם מעדות שמיעה, כי האזעקה ברכב פעלה ללא הפסק, הפריע את מנוחת השכנים שביקשו את גרירתו.

אציין ואדגיש כי לגרסתו של מנהל התובעת הוא שהה בחו"ל מסוף יולי עד תחילת אוגוסט, ועד אשר בא לשחרר את הרכב,- מ18/08/08.

לשון אחרת, בסמוך לפני גרירת הרכב, לא ראה מנהל התובעת את הרכב וגם לא המציא את תצהירו של מי שכן ראה!

את גרסתו על פיה הרכב היה תקין ומושלם למועד גרירתו סומך מנהל התובעת על חשבונית של חב' קלין קאר מיום 12/08/08 הנוקבת בסכום של 350 ₪ וזאת מבלי שנרשם בקבלה איזה שירות העניקה חברת קלין קאר לתובעת זולת המילה "דיטייל" (ההדפסה אינה קריאה).

נציג מטעם חברת קלין קאר לא זומן לעדות, גם עד אחר לא זומן שיעיד על מצב הרכב למועד מסירת הרכב לקלין קאר ומועד משיכת הרכב מקלין קאר.

מכל מקום ועל סמך נספח ד' לתביעה ובהעדר אסמכתא נוגדת הרי שגם במועד בו העניקה חב' קלין קאר את השירות שהה מנהל התובעת בחו"ל, לא הוא שהסיע את הרכב מחב' קלין קאר לחניה בבית מגוריו משם נגרר הרכב.

ואומר שגם אם נפגע הרכב נשוא התביעה ואיני קובעת זאת, הרי שלא הצליחה התובעת להוכיח כי הפגיעה ברכב לה טוען מנהל התובעת נגרמה על ידי הנתבעת.

למי הפעם האחרונה שיכול היה מנהל התובעת לראות את הרכב ולבחון אותו ועד למועד בו השיב את הרכב לרשותו ממגרש הנתבעת חלפו לפחות 18 ימים תמימים.

במהלך ימים אלה יכולה הייתה לקרות הפגיעה הנטענת בהזדמנויות רבות ואחרות והתובעת כשלה בלהוכיח את הקשר הסיבתי בין הפגיעה הנטענת לבין הנתבעת וגרירת הרכב על ידי הנתבעת.

זאת ועוד, הנתבעת אישרה כי אכן גררה את הרכב הרי שהכחישה שנגרם כל נזק לרכב.

עוד הכחישה כי למועד בו משך מנהל התובעת את הרכב ממגרשה לא היה הרכב בגדר ניזוק ולכל היותר ניתן היה להבחין על קילוף בגודל ציפורן, ישן ודהוי, בפגוש האחורי.